ביטקוין: מבנה, מכניקת עבודה ומודל כלכלי

ביטקוין הוא הנכס הווירטואלי הראשון בהיסטוריה. הוא הוצג לראשונה באמצעות נייר עמדה ב-2008 והושק באופן רשמי בינואר 2009. היוצר ידוע רק בשם הבדוי סאטושי נקמוטו.

• הוא פועל על בסיס טכנולוגיית בלוקצ'יין, המשמשת כספר רישומים ציבורי. במקום שבנקים יאמתו עסקאות, רשת גלובלית של מחשבים מבצעת משימה זו.
• אין חברה או ממשלה ספציפית שמחזיקה בו. הוא מאופיין בביזור, שקיפות וקוד פתוח, ומשמש כחלופה למערכת הפיננסית המסורתית.

---

מה זה ביטקוין?

ניתן לחשוב על ביטקוין כעל מזומן אינטרנטי. זוהי המטבע הדיגיטלי הראשון, שהוצג לעולם ב-2008 והושק כמה חודשים לאחר מכן ב-2009. הוא מאפשר לך להעביר כסף ישירות לאחרים ללא מתווכים.

שימו לב שבדרך כלל אנו משתמשים באות 'B' גדולה במילה 'Bitcoin' כאשר אנו מתייחסים לרשת או לטכנולוגיה, ובאות 'b' קטנה במילה 'bitcoin' כאשר אנו מתייחסים למטבע עצמו. סימל המטבע שתראו בבורסות הוא BTC.

בניגוד לדולרים או לאירו בארנקך שמונפקים ומבוקרים על ידי ממשלות, ביטקוין מבוזר. פירוש הדבר הוא שאין מנהל יחיד, בנק או ממשלה שמפעילים את רשת ביטקוין. זוהי מערכת P2P (עמית לעמית) קשיחה.

למה אנשים אוהבים ביטקוין? כי הם יכולים להחזיק ולשלוט בכסף שלהם. הם יכולים לשלוח כסף לכל מקום, בכל זמן, מבלי להסתמך על מתווכים. בנוסף, המערכת חסינה בפני התקפות של הוצאה כפולה (double-spending), כלומר לא ניתן לנסות להשתמש במטבע במקום אחר לאחר שהשתמשו בו פעם אחת.

איך ביטקוין עובד?

ביטקוין מסתמך על טכנולוגיה הנקראת בלוקצ'יין. אפשר לחשוב על הבלוקצ'יין כמו פנקס רישום דיגיטלי שכולם יכולים לקרוא אך אף אחד לא יכול למחוק.

כל עסקה נרשמת ב'בלוק' ברגע שהיא מתרחשת. בלוק זה מתחבר לבלוק הקודם, ויוצר שרשרת. רישום זה מועתק על פני אלפי מחשבים (צמתים) ברחבי העולם.

מכיוון שכל כך הרבה מחשבים מחזיקים עותק של הפנקס, אף אחד לא יכול לרמות. אם מישהו מנסה לתמרן את ספר החשבונות כדי לתת לעצמו יותר כסף, המחשבים האחרים ידחו אותו. כמו כן, כל אחד יכול להוריד את תוכנת הקוד הפתוח של ביטקוין כדי להשתתף במערכת האקולוגית.

• ביזור: בלוקצ'יין הביטקוין מתוחזק על ידי רשת מחשבים מבוזרת, כך שלא קיים רשות מרכזית ששולטת בספר הרישומים.
• אי-שינותיות: לאחר שעסקה מתווספת לבלוקצ'יין, לא ניתן לשנות או למחוק אותה.
• אבטחה: עסקאות מוגנות על ידי טכנולוגיה קריפטוגרפית, ואימות כל בלוק דורש משאבים משמעותיים ועבודה חוזרת (פתרון חידות בתהליך הנקרא כרייה).

דוגמה לעסקת BTC

מבחינה טכנית, ביטקוין לא משתמש בחשבונות בנק עם יתרות. במקום זאת, הוא משתמש במערכת הנקראת UTXO (פלט עסקה לא מנוצל), שעוקבת אחר מטבעות דיגיטליים בודדים בארנק. עם זאת, כדי לעזור לכם להבין, ניתן להביט בזה כמו העברה בנקאית.

נניח שאליס רוצה לשלוח 1 BTC לבוב. הבלוקצ'יין מתעדכן כדי להראות שאליס ירדה ב-1 BTC ובוב עלה ב-1 BTC. זה דומה לכך שאליס כותבת "נתתי לבוב 1 ביטקוין" על לוח מודעות ציבורי כדי שכולם יידעו שהכסף עבר.

מאוחר יותר, אם בוב רוצה לשלוח את הכסף הזה לקרול, הרשת בודקת את הרישומים כדי לאמת שבוב אכן קיבל את הכסף מאליס. מכיוון שהמחשבים מתקשרים זה עם זה באופן תמידי, ספר החשבונות של כולם נשאר מסונכרן.

כריית ביטקוין

כרייה היא הדרך שבה הרשת מאבטחת את עצמה והדרך שבה ביטקוינים חדשים נוצרים. כאשר אתה משדר עסקה, היא מתפשטת ברחבי הרשת. לאחר מכן, משתמשים המכונים כורים אוספים עסקאות אלו לתוך בלוק.

כדי להוסיף בלוק זה לבלוקצ'יין, הכורים חייבים לפתור חידה ספציפית. הכור שפותר את החידה ראשון מוסיף את הבלוק ומקבל ביטקוינים חדשים כתגמול. תגמול זה הוא הדרך היחידה שבה נוצרים ביטקוינים חדשים.

עם זאת, ההיצע מוגבל. ביטקוין לעולם לא יעלה על 21 מיליון מטבעות. ברגע שכל 21 המיליון יכרו (הערכה היא סביב שנת 2140), הכורים כבר לא יקבלו תגמולי בלוק ויקבלו תגמול רק מעמלות עסקה שמשלמים המשתמשים.

הוכחת עבודה (PoW) וצריכת אנרגיה

כדי לשמור על האבטחה והיושרה של הבלוקצ'יין, ביטקוין משתמש במנגנון קונצנזוס הנקרא הוכחת עבודה (Proof of Work - PoW). זהו חלק מרכזי בתהליך הכרייה שהוסבר קודם לכן.

הוכחת עבודה היא מנגנון שנוצר לצד ביטקוין כדי למנוע הוצאה כפולה במערכות תשלום דיגיטליות. מלבד ביטקוין, נכסים וירטואליים רבים משתמשים ב-PoW כדי לאבטח את רשתות הבלוקצ'יין שלהם.

ה'חידה' שהכורים חייבים לפתור מתייחסת בעצם ל-PoW. היא מתוכננת כך שיצירת בלוק יקרה, אך אימות תקפותה זול. אם מישהו מנסה לרמות עם בלוק לא תקין, הרשת דוחה אותו מיד, והכור לא יכול להחזיר את עלות הכרייה.

הוכחת עבודה דורשת כוח חישוב משמעותי ולכן צורכת הרבה חשמל. הובילה זאת לדיונים על ההשפעה הסביבתית של ביטקוין. עם זאת, בשנים האחרונות, תעשיית הכרייה עברה שינוי משמעותי לכיוון שימוש באנרגיה מתחדשת או באנרגיית עודף מבוזבזת.

איפה משתמשים בביטקוין?

ביטקוין משמש בעיקר כמטבע דיגיטלי וכאמצעי אחסון ערך. אתה יכול להשתמש בו כמו מטבע רגיל כדי לרכוש סחורות באונליין או אופליין. ממרכזי קניות מקוונים ועד חנויות פיזיות, יותר ויותר עסקים מקבלים ביטקוין כשיטת תשלום.

רשת הביטקוין הראשית (שכבה 1) עלולה להיות איטית או יקרה עבור תשלומים קטנים, אך פותחו פתרונות של 'שכבה 2' (Layer 2) כמו רשת הלייטנינג (Lightning Network) כדי להתמודד עם מגבלות אלו.

מנקודת מבט השקעתית, אנשים רבים קונים BTC בציפייה שערכו יעלה. למרות שמחיר הביטקוין יכול להיות תנודתי, חלק מהמשקיעים רואים בזה דרך לגוון את התיק שלהם ולחפות נגד אינפלציה לטווח הארוך.

מי יצר את ביטקוין?

ביטקוין הופיע לראשונה באוקטובר 2008 כאשר סאטושי נקמוטו פרסם נייר עמדה בכותרת "Bitcoin: A Peer-to-Peer Electronic Cash System" (ביטקוין: מערכת מזומן אלקטרונית מסוג עמית לעמית). נייר זה הציג מטבע דיגיטלי חדש שפועל במערכת מבוזרת מבלי להסתמך על ממשלות או מערכות בנקאיות.

בינואר 2009, פרוטוקול ביטקוין התחיל באופן רשמי עם כריית ה'בלוק הגנזי' (Genesis Block). עסקת הביטקוין הראשונה התרחשה בין סאטושי נקמוטו למתכנת האל פיני. זו הייתה עסקה שבה נקמוטו שלח 10 ביטקוינים לפיני.

לאחר העסקה הראשונה הזו, עוד אנשים גילו את הביטקוין והתחילו לקחת חלק ברשת. הוא צבר פופולריות בקרב קהילות קטנות של חובבי טכנולוגיה על ידי כך שהוכיח שמטבע דיגיטלי זה יכול לתפקד ללא רשויות מרכזיות או מתווכים.

"ביטקוין פיצה" הוא אבן דרך נוספת וחשובה בהיסטוריה של הביטקוין, והיא המקרה הראשון שבו ביטקוין שימש כאמצעי תמורה עבור סחר עולמי אמיתי. ב-22 במאי 2010, מתכנת בשם לסלו הנייץ' (Laszlo Hanyecz) עשה היסטוריה כשקנה שתי פיצות תמורת 10,000 ביטקוין. עסקה זו הפכה למוכרת בשם "יום הפיצה של ביטקוין" ונחגגת מדי שנה ב-22 במאי עד היום.

מי זה סאטושי נקמוטו?

זהותו של סאטושי נקמוטו נותרה בגדר תעלומה. סאטושי עשוי להיות אדם יחיד או קבוצת מפתחים הנמצאים בכל מקום בעולם. השם הוא יפני, אך רבים מאמינים שכנראה הם ממדינה דוברת אנגלית בשל האנגלית השוטפת שלהם. למרות התיאוריות והחקירות הרבות לאורך השנים, זהותו האמיתית של היוצר לא נחשפה.

האם סאטושי המציא את טכנולוגיית הבלוקצ'יין?

הביטקוין משלב מספר טכנולוגיות קיימות שקיימות זמן רב, לרבות טכנולוגיית הבלוקצ'יין. השימוש במבני נתונים בלתי ניתנים לשינוי מתוארך לתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, כאשר סטוארט הייבר (Stuart Haber) ווו. סקוט סטורנטה (W. Scott Stornetta) הציעו מערכת חתימת זמן למסמכים.

הביטקוין משתמש גם בעצי מרקל (Merkle Trees), מושג שפותח על ידי ראלף מרקל. בדומה לבלוקצ'יינים של ימינו, גם מערכות אלו מוקדמות הסתמכו על טכנולוגיה קריפטוגרפית כדי להגן על נתונים ולמנוע זיופים. עם זאת, הביטקוין היה מהפכני כיוון שהוא שילב טכנולוגיות אלו כדי לפתור את בעיית ההוצאה הכפולה שפגעה במערכות תשלום דיגיטליות אחרות באותה תקופה.

כמה ביטקוין קיים?

הפרוטוקול קבע את ההיצע המקסימלי של ביטקוין על 21 מיליון מטבעות. נכון לינואר 2026, יותר מ-95% ממנו כבר נכרה, אך ייקח למעלה מ-100 שנים להפיק את היתר. זה נובע מאירוע מחזורי הנקרא "החצייה של ביטקוין" (Bitcoin Halving), אשר מפחית את הפרס לכרייה בערך כל ארבע שנים.

מהי חציית הביטקוין?

חציית הביטקוין מתייחסת לאירוע מחזורי שבו פרס הבלוק המוענק לכורים מצטמצם לחצי. חציית הביטקוין הבאה צפויה להתרחש בשנת 2028, בערך ארבע שנים לאחר החצייה האחרונה שהתקיימה ב-19 באפריל 2024.

חציית הביטקוין היא מרכזית למודל הכלכלי. היא מבטיחה שמטבעות יונפקו בקצב יציב ומגבירה את קושי הכרייה בקצב צפוי. קצב אינפלציית הכסף המבוקר הזה הוא בעצם אחד ההבדלים העיקריים בין הביטקוין לבין מטבעות פיאט מסורתיים, שניתן להגדיל את היצע שלהם ללא הגבלה.

האם הביטקוין בטוח?

אחד הסיכונים הגדולים הקשורים לביטקוין הוא האפשרות של פריצה וגנבה. למשל, במקרים של הונאות דיוג, האקרים משתמשים בהנדסה חברתית כדי לשכנע משתמשים לחשוף מידע התחברות או מפתחות פרטיים. אם האקר מקבל גישה לחשבון של משתמש או לארנק קריפטוגרפי, הוא יכול להעביר את הביטקוין של הקורבן לארנק שלו.

דרך נוספת שבה האקרים גונבים ביטקוין היא דרך התקפות תוכנות זדוניות או תוכנות כופר (ransomware). האקר יכול להדביק את המחשב או המכשיר הנייד של המשתמש בתוכנה זדונית כדי לקבל גישה לארנק הביטקוין. במקרים מסוימים, תוכנת כופר משמשת כדי להצפין את הקבצים של המשתמש ולדרוש ביטקוין תמורת שחרורם.

מכיוון שעסקאות ביטקוין הן בלתי הפיכות ואינן מובטחות על ידי סוכנויות ממשלתיות, על המשתמשים לנקוט באמצזי זהירות כדי להגן על הנכסים שלהם. זה כולל שימוש בסיסמאות חזקות, הפעלת אימות דו-שלבי (2FA), ושימוש ב"אחסון קר" או ארנקי חומרה (התקנים ששומרים את המפתחות במצב לא מקוון) כדי לשמור על הכספים מחוץ להישג ידם של האקרים מקוונים. חשוב גם להוריד תוכנות הקשורות לביטקוין רק ממקורות אמינים.

סיכון נוסף הקשור לביטקוין הוא תנודתיות המחירים. ערך הביטקוין יכול להשתנות באופן משמעותי בפרק זמן קצר, מה שהופך אותו להשקעה מסוכנת עבור אלו שאינם מוכנים לזינוקי מחיר ולהפסדים אפשריים. עם זאת, היסטורית התנודתיות נטתה לרדת ככל שהנכס מבשיל והנזילות בשוק עולה.

סיכום

הביטקוין עבר דרך ארוכה מתחילתו הצנועה, וצמח להיות נכס מוכר ברחבי העולם המבוסס על מקרי שימוש רבים ואימוץ גובר מצד מוסדות. בין אם לעסקאות יומיומיות, מסחר לטווח קצר, השקעה לטווח ארוך, או פשוט עניין בטכנולוגיה, הביטקוין בוודאי ראוי לבדיקה נוספת.