למה קוראים לביטקוין דיגיטלי זהב? הבנת המנגנון והערך

יש סיבה שאנשים קוראים לביטקוין "זהב דיגיטלי". לזהב ולביטקוין אין בדיוק אותם שימושים, אבל לעיתים קרובות משווים ביניהם בתפקידם כאמצעי אחסון ערך. במילים פשוטות, המשמעות היא שקיימת נקודת מבט שרואה בהם "כלי קיבול" שמחזיקים ערך כך שהוא לא יתמוטט באופן משמעותי עם חלוף הזמן.

מהו אמצעי אחסון ערך

אמצעי אחסון ערך הוא כלי שמעביר את כוח הקנייה של היום למחר. למשל, אם יש לך ערך של מיליון וון כיום, ובעוד שנה תוכל לשמור על כוח קנייה דומה, ניתן לומר ש"אחסנת ערך". לעומת זאת, אם אותו מיליון וון יאפשר לך לקנות הרבה פחות בעוד שנה, נרגיש ש"הערך דלף החוצה" בתהליך הזה.

הרבה אנשים חושבים כאן על אינפלציה. כשהמחירים עולים, מה שאפשר לקנות באותו כסף יורד. לכן מגיעים זמנים שבהם ההרגשה של הפסד מאחזקת מזומנים בלבד מתחזקת, ואנשים מחפשים באופן טבעי נכסים ששומרים על ערכם לאורך זמן (נדל"ן, מניות, זהב, ביטקוין וכו'). אפשר להבין את התשומת לב לביטקוין גם בהקשר הזה.

הנדירות של ביטקוין

אחת הסיבות הגדולות שזהב הוא בעל ערך היא הנדירות. זהב הוא לא משאב שניתן להפיק מהאדמה ללא הגבלה. יש עלות לכרייה שלו, ולא קל להגדיל את הכמות. מכיוון שקשה שההיצע יעלה בפתאומיות באופן מתפרץ, הוא התקבל כנכס ששומר על ערכו לאורך זמן רב.

גם ביטקוין תוכנן בכוונה לחקות מבנה זה. הלב הוא בנקודה ש"הכמות הכוללת קבועה". לביטקוין יש תקרה להיקף ההנפקה. במילים פשוטות, זהו נכס שתוכנן כך שאף אחד לא יכול להחליט לפתע לייצר עוד ביטקוין. נקודה זו נותנת לאנשים רושם דומה לזהב. זה נובע מהאינטואיציה ש"אם הביקוש עולה אבל ההיצע לא עולה כרצוננו, הערך לא יתדלדל בקלות".

עלות הרכישה הנקראת "כרייה"

לזהב חשוב לא רק שהוא נדיר, אלא גם ש"עולה כסף לכרות אותו". כדי להשיג זהב, צריך לחקור, לחפור, לזקק ולשנע. בתהליכים האלו נכנסות עלויות, ועלויות אלו משחקות תפקיד של "בלם" שמונע מההיצע של זהב לעלות בקלות.

גם לביטקוין יש תהליך דומה שנקרא "כרייה". כאן, כרייה לא אומרת לחפור באדמה, אלא מבנה שבו מחשב מבצע חישובים מורכבים כדי להפעיל את הרשת, ובתמורה מונפקים ביטקוינים חדשים. גם בתהליך הזה נכנסות עלויות מציאותיות כמו חשבון חשמל ועלות ציוד.

מה זה אומר? שביטקוין הוא לא סוג של נכס שמייצרים על ידי לחיצת כפתור, אלא נכס שמתקבל לאחר תשלום עלות מסוימת, ובכך הוא דומה למבנה הייצור של זהב. כמובן שאי אפשר לפשט ולומר שהמחיר נקבע על ידי העלות, אבל התחושה ש"ההיצע לא עולה בחינם" מתקבלת אצל הרבה אנשים באופן דומה לזהב.

עידן האינפלציה וביטקוין

בסביבה אינפלציונית יש תחושה שערך הכסף נחתך מעט מדי פעם. הנקודה החשובה כאן היא התחושה הסובייקטיבית ש"נראה שכוח הקנייה שהרווחתי בליווי קשה, מצטמצם באופן טבעי עם חלוף הזמן". לכן אנשים רוצים נכס ש"עמיד יותר מקצב הדילול של הערך".

בשלב זה ביטקוין זורק מסר חזק אחד. "נכס דיגיטלי שאי אפשר להגדיל את ההיצע שלו כרצוננו." מסר כזה יכול להישמע מושך לאנשים שיש להם חרדה מאינפלציה. במיוחד זהב מילא את התפקיד הזה מזמן רב, ואפשר לראות בביטקוין ניסוי שמנסה לממש את התפקיד הזה בסביבה דיגיטלית.

אם קוראים עד כאן, השאלה "אז האם ביטקוין בטוח כמו זהב?" עולה באופן טבעי. לסיכום, זהב דיגיטלי לא אומר שביטקוין וזהב זהים לחלוטין, אלא שזה מטאפורה שאומרת שתכונות מסוימות (נדירות, מגבלות היצע, ציפייה לאחסון ערך) דומות.

זהב הוכר כאמצעי אחסון ערך במשך זמן רב מבחינה היסטורית, ויש נטייה שהוולטיליות שלו יורדת באופן יחסי. לעומת זאת, ביטקוין עדיין בשלב שהשוק מתבגר, ותנודתיות המחירים שלו גדולה. כלומר, הרעיון של אמצעי אחסון ערך קל להבנה, אבל אם מקבלים את זה שהמחיר תמיד יהיה יציב, זה יכול להיות בעייתי.

מסקנה

יש שתי סיבות גדולות מדוע משווים בין ביטקוין לזהב. ראשית, יש בו נדירות שההיצע שלה מוגבל. שנית, קיימת עלות רכישה באמצעות תהליך הכרייה, כך שההיצע לא עולה בחינם. וככל שהתחושה שכוח הקנייה של הכסף שלי יורד בגלל אינפלציה גדלה, אנשים מתחילים להתעניין בנכסים עם מאפיינים כאלו.

הנקודת המבט הכי קלה להבין את ביטקוין היא לראות בו ניסוי אחסון ערך עם היצע מוגבל שהופיע בעידן הדיגיטלי. כפי שזהב מילא את התפקיד הזה במשך דורות רבים, אפשר לראות את ביטקוין כתהליך שבו נוצרת הסכמה חברתית האם הוא יכול למלא את התפקיד הזה.